<h1>תלמיד הרשב"א — ביצה</h1>
<h2>דף יג:</h2>
[ביצה ד' ע"א] לאטויינהו, לצלותן. לא מוקים אמורא וכו', דרכן היה לדרוש ברבים על ידי אמורא שהיה הוא לוחש לאמורא והאמורא משמיע לרבים, ולא היה מעמידו ביו"ט אחר סעודה עד למחר שמא היה כשכור ושכור אסור להורות.
